הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' טל ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקים אשר נגרמו לרכב אשר היה מבוטח על ידי התובעת בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב רכב נוסף, אשר היה מבוטח לעת ההיא על ידי הנתבעת 2.

התובעת פיצתה את מבוטחה בגין נזקיו והיא תובעת את אלו עתה בשיעור כולל של 5,144 ₪, המורכבים מהתשלום שנעשה למבוטח בצירוף שכרו של שמאי הרכב שחוות דעתו נלווית לכתב התביעה.

2.בדיון שהתקיים ביום 21.9.11 הודיעו ב"כ הצדדים אודות הסכמה דיונית לפיה ינתן פסק הדין בתובענה זו על דרך הפשרה לפי הקבוע בסעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984, בהנמקה קצרה על יסוד כל המסמכים שבתיק ביהמ"ש ועדויות הנהגים בלבד.

ב"כ הנתבעים הוסיפה והודיעה כי שיעור הנזק הנתבע אינו שנוי במחלוקת.

בית המשפט נדרש לפיכך ליתן דעתו לטענות הצדדים בהתייחס לאחריות לארוע התאונה.

3.בדיון הנזכר לעיל העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה – מר יעקב אילוז מטעם התובעת והגב' נורית טל (הנתבעת 1) מטעם הנתבעות.

בתמצית יצויין כי אין מחלוקת שהתאונה התרחשה באילת בכביש שבו שני נתיבי נסיעה לכיוון אחד. מר אילוז נסע בנתיב הימני בעוד הגב' טל נסעה בנתיב השמאלי. בשלב כלשהו פנה מר אילוז שמאלה על מנת להיכנס לחניה פנויה שנמצאה משמאל לנתיב השמאלי.

אין חולק כי החל בפניה ולמעשה כמעט השלים אותה, אלא שבעודו מצוי בנתיב השמאלי פגעה הגב' טל ברכבו כשעיקר הנזק ניכר בדלת האחורית שמאלית ברכבו בעוד ברכב בו נהגה הגב' טל ניכרת הפגיעה בחלק הקדמי ובפינה הימנית בפרט (ראה התמונות בנספחי התביעה ומוצג נ/3).

כל צד התיימר לייחס למשנהו חוסר זהירות שבעטיה נגרמה התאונה.

4.לאחר ששמעתי את גירסאות הצדדים מחד ומאידך ועיינתי בעדויות שהוצגו, ובכלל אלו תמונות המשקפות את מקום התאונה וסביבתה (מוצג נ/1) והתמונות המשקפות את הנזק שנגרם לרכבים, ונוכח התרשמותי מאלה, וממידת המחשת הנטען ע"י כל צד, שקילת הסיכונים והסיכויים והיתכנות הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לדין, להלכה הפסוקה ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום לקבוע כי יש בנסיבות המקרה להטיל על הנתבעת 1 מקצת מהאחריות לארוע התאונה ולחייבה ב – 25% בלבד מהסך הנתבע.

נקודת המוצא הינה כי מר אילוז הוא שנכנס לנתיב נסיעתה של הנתבעת 1 ומשכך חייב הוא לוודא כי תנאי הדרך ומצב התנועה מאפשרים כן. התובע, מכל מקום, הוא "המוציא מחברו". מאידך, אין להתעלם ממיקומה של התאונה בכביש וממיקום הפגיעה ברכבים.

צרוף הנסיבות והנתונים מביאני למסקנה כי התרחשותה של התאונה אינה תוצר אשמו הבלעדי של אחד הצדדים.

5.נוכח כל האמור ובהינתן הדעת למסגרת המשפטית בה עסקינן, הנני פוסקת בזאת כי הנתבעות תשלמנה לתובעת פיצוי בסך של 1,286 שקלים וכן 200 שקלים הוצאות משפט (כחלק מאגרת התביעה) כשלאלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בנסיבות הענין תשלמנה הנתבעות אף שכ"ט עו"ד, אולם בשיעור מופחת של 500 שקלים. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק – הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: